רגע לפני החתימה על מסמך השותפות: 13 דברים שמומלץ לדבר עליהם

תקציר הפוסט

והעז השלושה עשר היא בדרך כלל העז שאחריה אני מאושר.ת

  • חלוקת אחוזים
  • קבלת החלטות
  • עזיבת החברה
  • פיטורים
  • מטרות האישיות
  • מחויבות
  • אורך מסלול ההמראה
  • יהרג ובל יעבור
  • קניין הרוחני
  • חתימת הסכמים
  • שותף משקיע
  • משכורות

צץ לכן רעיון למיזם והחלטתן לקפוץ למים, אפילו הצלחתן לשכנע חבר.ה להצטרף ולעבוד יחד, והעתיד נראה ורוד. אולם, המילה הנרדפת לסטארטאפ היא רכבת הרים ולא בכדי, כי הסטטיסטיקה חושפת שיותר מ-85% מהמיזמים נסגרים בגלל חילוקי דעות בין השותפים... אאוץ׳

אז מה עושים? רגע לפני שנכנסים לקרון הרכבת ומורידים את מעקה הבטיחות, שבו עם השותפים והשותפות יחד לקפה ודברו על מה צפוי לכם בירידות ואיך מתמודדים איתן. אלו 13 הנקודות שאנו ממליצות לדבר עליהם לפני שאתן מתחילות לעבוד יחד

איך מתחלקים האחוזים
בתחילת הדרך המצב די פשוט: באופן שווה. זה פותר את כל הבעיות והשיחות שבאות אחר כך בסבבי הגיוס, ואינשאללה גם במכירה. אבל החיים לא פשוטים ולא מעט יזמות ויזמים מתחילים לרוץ תקופה ראשונית לבד, ומצרפים שותפים לאורך הדרך. כשזה המצב, חשוב לדבר על איפה המיזם עומד כרגע, מהם אבני הדרך שהושגו, כמה כסף כבר הושקע בו, ומשם במשא ומתן עדין להגיע לנקודה שממנה כל הצדדים יצאו מרוצים

איך מתקבלות החלטות
כאן זה כבר מתחיל להיות מעניין. יש כאלו שקובעים כי מי שמחזיקה ברוב האחוזים מקבלת את ההחלטה הסופית. זה בעייתי מהסיבה הפשוטה ששותפים אינם העובדים שלנו ואחת הסיבות להצטרף כשותפ.ה, מעבר לאמונה שהרעיון מצוין ושהצוות חזק, זו היכולת שלהם לעצב ולהשפיע על התנהלות החברה והמוצר

חשוב לבצע הפרדה בין כמות המניות שמוחזקות אל מול האחריות וקבלת החלטות מתוקף התפקיד. אם יש יותר משני שותפים, הרוב קובע. במקרה ואתם שניים (או כל מספר זוגי אחר) ומגיעים לתיקו, אפשר להיעזר בדירקטוריון או באדם שמקובל על כולם. כמובן שחשוב לדבר על אילו סוגי החלטות יתקבלו בדירקטוריון, כאשר אלו לרוב נוגעות לגיוסי השקעה, כוח אדם, הנפקת מניות (דילול), מיזוגים ורכישות ואילו החלטות יתקבלו על ידי בעלי התפקידים בחברה, ולקבוע את גבולות הגזרה

מה קורה אם מייסד.ת עוזב.ת את החברה
זה נשמע מוזר לדבר על פרידה עוד לפני שיצאנו לדרך אבל זה מאד מומלץ. על ציר הזמן של כל סטארטאפ כמעט, יגיעו זמנים שאחד או יותר מהמייסדים פחות או בכלל לא מאושרים מהמצב ומחויבותם למיזם יורדת.

לכן, כדאי לדבר על הסיטואציה כאשר אתן עדיין מלאות מוטיבציה ורק מחכות שהרכבת תתחיל לנוע, שניה לפני שהמחשבה ״אלוהים ישמור, למה הכנסנו את עצמנו?״ מופיעה. הדבר האחרון שחברה צריכה היא שותף לא פעיל ולא מחויב שנשאר מתוך רגשי אשמה או אי ודאות.

האם אפשר לפטר מייסד.ת, מאיזו סיבה ועל ידי מי
כן, גם מייסדים יכולים למצוא עצמם מחוץ לחברה שהקימו. אל תתבלבלו בין העובדה שאתן בעלות מניות בחברה לבין היותכן פעילות ומחזיקות בתפקיד בה. לחברה צריך להיות מנגנון על פיו שותף יסיים בחן את תפקידו, אם זה הדבר שנכון להתקדמות וצמיחת החברה. גם זה כמו הסעיף הקודם לא נושא כיפי לשיחה אבל חשוב לדבר עליו מראש.

מה המטרות האישיות של המייסדות ואיך כל אחת רואה את המיזם
נשמע פשוט, אבל למרות שכל השותפות מתלהבות מהרעיון זה לא אומר שהחזון והדרך שאליה הן רוצות לנטב את החברה זהים. לדוגמא, שותפה אחת שואפת לאקזיט מהיר והשנייה חולמת להקים חברת ענק שתעבוד בה שנים רבות ומכוונת הנפקה. כאן, יש צורך לרדת לפרטים: מתפישת הרעיון, דרך איזה מוצר מוציאים לשוק, מיהו קהל היעד, לאילו לקוחות פונים, מה תהיה התרבות הארגונית, ועד ערכי החברה. חשוב מאד להעלות את הדברים האלו מראש כדי למנוע אי-הבנות שיחבלו במיזם שלכם בעתיד

מחויבות
אחת השאלות הראשונות שמשקיעים שואלים היא ״האם אתן פולי קומיטד?״, קרי האם עזבתן הכל ואתן משקיעות לפחות 100% מזמנכן במיזם. למרות התשובה הידועה שמשקיעים מצפים לשמוע, הרי שלכל אחת יש את החיים שלה, היכולות והמחויבויות שלה לכן האפשרויות פה (לפחות עד שאתן יוצאות לגייס כסף) מגוונות. בהחלט ייתכן שאחת מכן ממשיכה לעבוד עד הגיוס או לשלב עבודה במשרה חלקית, ואולי אפילו יש לה מיזם נוסף. מה שחשוב הוא לסכם על מה מקובל ומה לא מבעוד מועד, ומתי כל השותפים עוברים להיות מחויבים בלעדית למיזם

אורך מסלול ההמראה
מרכבת ההרים בלונה-פארק אנו עוברות לשדה התעופה, ובהמשך לסעיף הקודם חשוב לדבר על כמה זמן ויכולת יש לכל אחת מבחינה כלכלית לתת למיזם הזדמנות עד שהיא מגיעה לנקודה שבה היא חייבת למצוא עבודה או דרך לקנות לחם במכולת... יש מיזמים בהם אולי הכי נכון להגדיר זאת כאבן דרך לבדיקת היתכנות והצורך במוצר. לדוגמה, אנחנו צריכות להגיע ל-100 האזנות לפחות לפרק תוך חודש מעלייתו לאוויר.

מה נתון לשינוי ומה יהרג ובל יעבור
אין הרבה סטארטאפים שמיום הקמתם ועד יום סגירתם או מכירתם נשארו עם הרעיון המקורי איתו התחילו. רבים מהרעיונות משתנים עם הדרך ועם הלמידה על צרכי השוק, וזה מכונה פיבוט (תפנית), מושג שכל יזמ.ת צריכים להכיר.

אולם גם כשאתן שומרות על ראש פתוח ויש לכן נכונות לשינוי, הרי שיצאתם לדרך כי משהו בתחום, בשוק אליו אתן פונות, בקהל היעד או בבעיה שאתן מנסות לפתור נתן לכן את האומץ לקום, לעזוב הכל וללכת אחרי החלום, אז כנראה יש כיוונים שתשמחו לבחון ואחרים שפחות, ושווה לקיים דיון מקדים כדי למנוע חיכוכים בהמשך הדרך.

למי שייך הקניין הרוחני
כל חומר שפותח על מנת להקים ולקדם את העסק נופל תחת מושג קניין רוחני. זה כולל את אתר האינטרנט והאפליקציה שלכן, התכנים והמידע, חומרי השיווק, הלוגו, המיתוג, שירי הנושא, ההמצאות, ועוד ועוד. חשוב שרכוש זה יהיה שייך לחברה שהוקמה ולא לאף אחד מהשותפים בנפרד

מצד אחד צריך להגן על החברה - כבר היו מקרים שבהם השותפים נפרדו והשותף הטכנולוגי ״ברח״ עם כל הקוד. מצד שני שווה לדון מראש מה קורה אם אחת מכן הולכת הביתה, חושבת על רעיון חדש, ומחליטה להקים חברה באותו תחום. איפה עוברים הגבולות ומתי הרעיון שייך לחברה ומתי הוא שייך לשותפה

מכירת קניין רוחני
נושא זה לא תמיד קשור והולך יד ביד עם מכירת החברה. זו סוגיה שעולה גם בהיבטים של למי יש זכות החלטה, לאן הולכים הרווחים, מתי זה קורה ומה ההשפעות של פעילות כזו על החברה.

אילו הסכמים נחתום מול החברה
במהלך הדרך תחתמו על לא מעט מסמכים משפטיים. לדוגמה, כבר בתחילת הדרך קרוב לוודאי שתחתמו על מסמכי סודיות ואי-תחרות. חשוב לבדוק האם קיימות מגבלות כתוצאה מהתחייבויות או עיסוקים קודמים שיש להכיר בהם

וכיצד מתייחסים לשותפ.ה שהיא גם משקיע.ה
ישנם מקרים בהם שותף אחד או יותר משקיע מכספו למימון החברה בשלב הראשוני המכונה בוטסטראפ, לפני שיש הכנסות מגיוס כספים או ממכירות. במקרה כזה יש להחליט האם הכסף נכנס כהלוואה שתוחזר לאחר השקעה, או שהמייסדת מצפה לקבל תמורתו מניות, ומאיזה סוג

מהן המשכורות שלנו, מתי ומי רשאי לשנות אותן בעתיד
עוד נושא רגיש ונפיץ. כל עוד אין השקעה זה פחות רלוונטי, אבל מהרגע שיש בקופת החברה קצת כסף סוגיית התשלום תעלה. חשוב לדבר על הרגע בו מתחילים למשוך משכורות ועל תכניות פיצויים למייסדים. הנושא הופך לחשוב עוד יותר כאשר אחת השותפות מבוססת היטב והשנייה פחות או רק אחת משקיעה בחברה

אם כבר בכסף עסקינן, חשוב גם לדבר איך יושקע הכסף ובכמה כסף מדובר, עוד לפני תכנית עסקית מפורטת. כלומר, יש להבין האם הכסף יוקצה להגדלת כוח-האדם בחברה, לשיווק, לרכישת שירותים חיצוניים וכולי, ובאיזה חלוקה


מה פספסנו? על אילו עוד נושאים כדאי למייסדות של סטארטאפ בתחילת הדרך לדון? רוצות להתייעץ או לשתף מהחוויות וההתנסויות האישיות שלכן בנושא? רשמו לנו בקבוצת הפייסבוק. אנחנו והקהילה המדהימה שנוצרת שם תשמח לשמוע, להגיב ולעזור

www.000webhost.com